אגדה של זוהר
יום רביעי, 30 בדצמבר 2009
יום שלישי, 29 בדצמבר 2009
יום שני, 28 בדצמבר 2009
יום ראשון, 27 בדצמבר 2009
יום שבת, 26 בדצמבר 2009
יום שישי, 25 בדצמבר 2009
יום חמישי, 24 בדצמבר 2009
חסר בית / אשר שיף
גר בתוך קופסא,
באביונות גדולה,
אין לי בית אמיתי -
רק מחפש מפלט מהגשם.
מקבץ אחר מזון לנשמה
אבוד בתוך ג'ונגל עירוני.
יום רביעי, 23 בדצמבר 2009
יום שלישי, 22 בדצמבר 2009
יום ראשון, 20 בדצמבר 2009
יום שישי, 18 בדצמבר 2009
חיפוש דרך / אשר שיף.
שני אנשים איבדו דרכם
בתוך אפלת המנהרה.
הם מחזיקים פנס בידם
בכדי להאיר אור בחשכה.
מחפשים חץ שיראה
להם את הכיוון לסוף.
יום חמישי, 17 בדצמבר 2009
יום שלישי, 15 בדצמבר 2009
חג האורות / אשר שיף.
חנוכיה דולקת,
ממלאת אור בחדר.
מחממת את הלב.
חנוכה הוא חג האורות.
אורות של תקווה
ואורות של ניסים.
שמונה נרות דלוקים
מפארים את נס השמן,
שהפיק זוהר לשמונה ימים.
חנוכה הוא חג האורות.
אורות של תקווה
ואורות של ניסים.
מאור המכבים בוער
בכל בית ישראל,
אורות של רוח וניצחון.
חנוכה הוא חג האורות.
אורות של תקווה
ואורות של ניסים.
יום שני, 14 בדצמבר 2009
יום ראשון, 13 בדצמבר 2009
יום שבת, 12 בדצמבר 2009
יום שישי, 11 בדצמבר 2009
יום חמישי, 10 בדצמבר 2009
ניגון הכינור / אשר שיף.
נרות דלוקים על אדן החלון,
כולם ישנים בלילה של כוכבים,
ירח מחייך לחלומות מתוקים.
בשעה מאוחרת בלילה.
נישמע ניגון כינור,
מקפיץ משמחה, הצלילים
מאירי אור בעיניים.
כולם מתעוררים למנגינה
המלבלבת, לאושר החם -
של הכינור המאושר.
יום רביעי, 9 בדצמבר 2009
יום שלישי, 8 בדצמבר 2009
יום ראשון, 6 בדצמבר 2009
יום שישי, 4 בדצמבר 2009
אומנות או נמות / אשר שיף.
שחקן על הבמה
במונולוג מופלא.
הקהל קם ומוחא לו
כפיים. זה אומנות!
צייר מצייר ציור
מושלם של אישה
מחייכת, חיוך כמו
של מונה ליזה.
זה אומנות!
אנו חיים בעולם
תרבותי, שבלי זה
הנפש לא אותה נפש
אומנות או נמות.
זמרת שרה בקול
זמיר, כציפור המבקשת
להשתחרר מהסורגים.
זה אומנות!
צלם מצלם נוף מרהיב.
תמונה של גן עדן על
פני האדמה. זה אומנות!
אנו חיים בעולם תרבותי.
שבלי זה הנפש לא אותה
נפש, אומנות או נמות.
יום חמישי, 3 בדצמבר 2009
יום רביעי, 2 בדצמבר 2009
יום שלישי, 1 בדצמבר 2009
יום שני, 30 בנובמבר 2009
יום ראשון, 29 בנובמבר 2009
יום חמישי, 26 בנובמבר 2009
מבוך החיים / אשר שיף.
הזמן משחק בך,
הגורל צוחק עליך.
הגלגל מסתובב
בלי הפסקה.
זו היא הרגשה אבודה,
בתוך מבוך החיים.
פעם אתה למעלה
פעם אתה למטה.
כסף בא וכסף הולך,
מחפש דרך לחיות -
לפרנס עצמך
במבוך החיים.
יום רביעי, 25 בנובמבר 2009
יום שלישי, 24 בנובמבר 2009
יום ראשון, 22 בנובמבר 2009
יום שבת, 21 בנובמבר 2009
יום שישי, 20 בנובמבר 2009
אהבה בין הכרמים / אשר שיף.
הם היו כמו רומאו ויוליה,
נאהבים צעירים שרצו רק
לאהוב, שם בין הכרמים
החביאו את אהבתם.
הם רק רצו לאהוב,
הם רק רצו לאהוב,
להחיות אהבתם בין
הכרמים של פירנצה.
כמו ברומאו ויוליה,
המשפחות שנאו וזעמו
בגלל תקרית ישנה.
שמהווה מכשול לאהבתם.
הם רק רצו לאהוב,
הם רק רצו לאהוב,
להחיות אהבתם בין
הכרמים של פירנצה.
הוריהם ניסו להפרידם
להרחיקם זה מזו,
להתיר את הקשר
המחבר בין הנאהבים.
אך הם רצו לחבק, לנשק,
לאחוז אחד בשני
להחזיק באהבתם.
הם רק רצו לאהוב,
הם רק רצו לאהוב,
להחיות אהבתם בין
הכרמים של פירנצה.
סופם היה מר,
כמו הרעל שלקחו
רומאו ויוליה.
אם כבר לא ביחד -
אז אהבתם תהיה
מוגנת בגן עדן.
הם רק רצו לאהוב,
הם רק רצו לאהוב,
להחיות אהבתם בין
הכרמים של פירנצה.
יום חמישי, 19 בנובמבר 2009
יום רביעי, 18 בנובמבר 2009
יום שלישי, 17 בנובמבר 2009
יום ראשון, 15 בנובמבר 2009
גולם / אשר שיף.
עומד במרכז ולא זז,
מנסים להוציא אותו ממקומו,
אך הוא נשאר באותו מקום בלי תזוזה,
שותק כגולם.
יום שבת, 14 בנובמבר 2009
יום שישי, 13 בנובמבר 2009
אהבה בין הכרמים / אשר שיף.
הם היו כמו רומאו ויוליה,
נאהבים צעירים
שרצו רק לאהוב.
שם בין הכרמים
החביאו את אהבתם.
הם רק רצו לאהוב, הם רק רצו לאהוב.
להחיות את אהבתם בין הכרמים של פירנצה.
אהבתם ניכנסה למערבולת
של כעס ושנאה של הוריהם,
בגלל תקרית ישנה
שגרמה לזעם עכשוי.
הם רק רצו לאהוב הם רק רצו לאהוב.
להחיות אהבתם בין הכרמים
של פירנצה.
הם ניסו להפרידם
להרחיקם זה מזו. אך
הנאהבים חיפשו להתקרב,
לחבק, לנשק, אחד את השני
להלחם על אהבתם.
הם רק רצו לאהוב הם רק רצו לאהוב.
להחיות אהבתם בין הכרמים
של פירנצה.
סופם היה מר
כמו הרעל שלקחו
אם כבר לא ביחד
אז לפחות אהבתם
תהיה בגן עדן.
הם רק רצו לאהוב הם רק רצו לאהוב.
להחיות את אהבתם בין הכרמים
של פירנצה.
יום חמישי, 12 בנובמבר 2009
יום רביעי, 11 בנובמבר 2009
יום שלישי, 10 בנובמבר 2009
יום ראשון, 8 בנובמבר 2009
יום שישי, 6 בנובמבר 2009
שטן / אשר שיף.
שטן עומד מעליה
מחזיק ביד אחד בליבה
ביד שניה בנשמתה.
נותן מבט שטני
מחייך חיוך מרושע.
מחשבותיו רוחשות
מחשבות זדוניות.
על סופה של נשמתה.
עוזב את גופתה על
האדמה הקשה.
הולך לעבר להבות
אש הגאנום.
שם זרק את ליבה
אבל כלא נשמתה
בכלוב זהב.
יום רביעי, 4 בנובמבר 2009
יום שלישי, 3 בנובמבר 2009
יום ראשון, 1 בנובמבר 2009
יום שבת, 31 באוקטובר 2009
איפה השקט ? / אשר שיף.
כולם רוצים שקט ושלווה
בלי רעש, בלי בלגן.
אנשים רוצים לבלות -
פיצוץ הרס להם הכל,
לאיפה נעלם השקט?
שבא לפני הסערה.
למה אנשים משחקים
בחיי אנשים?, איך
לא מתביישים לשנוא
ולהסית? לאיפה
נעלמה לנו השלווה?
יום שישי, 30 באוקטובר 2009
שלום לרבין / אשר שיף.
אתה עומד על הבמה
ושר לך. לא יודע מה
מחכה לך מעבר לפינה...
אתה מביט על הקהל שלך,
אתה גאה בקהל שלך,
נואם על תיקווה לשלום
אתה גאה בקהל הגדול שנימצא
בכיכר.
זה מוות מלא דם
ודם ודף ודם
וכך אתה אומר
לנו שלום.
יום רביעי, 28 באוקטובר 2009
יום שלישי, 27 באוקטובר 2009
יום שני, 26 באוקטובר 2009
יום ראשון, 25 באוקטובר 2009
יום שבת, 24 באוקטובר 2009
לילה לבן / אשר שיף.
ערפלים לבנים יורדים.
מסתירים את הלילה.
ענני אבק חוסמים
חשכה גדולה.
אור כוכבים מתבודד
בתוך האפלה שנפלה עלינו.
סגורים בבתים, מתחת לסדינים,
מפחדים לצאת אל העשן הסמיך
אשר אוטם אותנו מעצמנו.
לכודים בבטון שמוחץ
את גופנו. למולנו אימת
החשכה. יללות התן
נשמעות בסיוט המתמשך.
יום שבת, 17 באוקטובר 2009
רמז / אשר שיף.
טרגדיה! בעל
האחוזה נירצח.
שואל את החשודים,
על המקום והזמן
שהיו בו, בזמן
הרצח.
כולם מכחישים כולם מסתירים,
נראים כמו פני פוקר.
מי אומר אמת מי אומר שקר?
מחפש רמז לחידה
מי רצח את בעל האחוזה?
מסתובב בין חדרי האחוזה,
בוחן אותם. אם יש
תשובה בפנים לרצח
שהתרחש באחוזה?
מחפש רמז לחידה
מי רצח את בעל האחוזה?
בסוף מתגלה הפתרון
בתוך מעטפה.. אדון
פיקוק... רצח את בעל
האחוזה.. במטבח דקר
אותו בסכין במטרה
לקחת את כספו.
יום שישי, 16 באוקטובר 2009
נגב / אשר שיף
ציפורים עפות להן במדבר הלוהט.
בין הרי החום כולם מסתכלים
בהר הבוער שהחיים שם
זה מדבר.
הולכים בשבילים המסוכנים
שרק צריך להיזהר שלא ליפול.
כן זהו הנגב הלוהט
כן זהו מדבר שלא ניגמר.
עומדים במציפה רמון
ומסתכלים על העננים.
בבוקר השמש חמה כל-כך.
הלילה הקר מגיע
שבו הכל ניגמר
שהלאמות והאלפקות הולכות לישון.
כן, זהו הנגב הלוהט
כן, זהו מדבר שלא ניגמר.
יום שישי, 9 באוקטובר 2009
גל אהבה/ אשר שיף
אישה ג'ינג'ית מפתה,
עם פני ילדה,
מביאה את
התשוקה לחיים.
אישה שחומה עם
שער שחור,
הולכת בין ערפליי
הלילה, מעליה שמיכה
של כוכבים.
היא מביאה את
הרומנטיקה לאוויר.
איש במשקפיים
עם עיני חתול
נע בין תשוקה לרומנטיקה.
נרות דלוקים בחדר החשוך,
עיניים נפגשות מבטים מתחלפים,
שלושה בתוך ים של אהבה יצרית.
אבן נשברת ממים.
אש מכבה המים.
גל סוער של רגשות,
זו אהבה הרסנית,
הכל בשביל גל אהבה.
יום שני, 5 באוקטובר 2009
לבד בחלל/ אשר שיף.
מרחף בחלל האין סופי של היקום, נותן מבט בכוכבים,
מי מוכן להיות לי כחבר?
שיהיה כבן שיח, שנדבר על נושאים מרגשים ויעלים את הבדידות.
יום שישי, 2 באוקטובר 2009
שיר הקפיטן / אשר שיף.
אני הקפיטן הרפתקן מבטן ולידה
זאת ספינתי הגדולה ואלה הם
עשרים מלאכי.
אנו שטים בים הפתוח
למען הרפתקאות וחיפוש אוצרות.
יש לנו מפה, לאי מרוחק
שאף אדם עליו לא דרך .
אותה קיבלנו מאיש מוזר
בבר שבמזח, והוא אמר:
"שם ישנו אוצר."
יש קשיים ואתגרים
אבל שום דבר לא יעצור אותנו
מלמצוא את האוצר.
בדרכנו הותקפנו על ידי מפלצת ים,
שהייתה רעה ואכזרית,
נלחמנו בה עד זוב דם,
וגם היו לנו אבדות.
יש קשיים ואתגרים
אבל שום דבר לא יעצור אותנו
מלמצוא את האוצר.
נכנסנו לים סוער,
גלים גדולים טלטלו את
הספינה מצד לצד,
ברוחות חזקות נאבקנו.
יש קשיים ואתגרים
אבל שום דבר לא יעצור אותנו
מלמצוא את האוצר.
השמש התגלתה לעינינו
וגם האי עם האוצר.
אני הקפיטן ומלאכי
הצלחנו להגיע לאי
שם ישנו המטמון.
יש קשיים ואתגרים
אבל שום דבר לא יעצור אותנו
מלמצוא את האוצר.
יום שבת, 26 בספטמבר 2009
ליום הכיפורים / אשר שיף.
בהר סיני קיבלנו את עשרת הדיברות.
לא תירצח, לא תגנוב.
מי מקיים את אותם הדיברות?
אנשים רוצחים, אנשים גונבים ואנשים אונסים,
יש הרבה חטאים מסביבנו!
ביום הכיפורים אנו מבקשים סליחה ומחילה,
על חטאנו על חטא במילים, על חטא במעשים
כלפי אחרים.
זהו חשבון הנפש שעושים על
כל עברה שעשינו ואמרנו לזולת.
צריך רק לבקש סליחה ממי שנפגע
ממילים או ממעשים, והוא ייתן את
המחילה. אז תרגישו יותר טוב עם
עצמכם.
יום שישי, 18 בספטמבר 2009
סופה של דיווה / אשר שיף
היא נגעה בלבנו.... עכשיו מבטה רגוע, שוכבת ללא תנועה.
היא פעם חילקה נשיקות לכולם...
הצטלמה למגזין גדול...
נלחמה בזירה...
אך יום אחד היא נפלה מגבוה לתוך הזירה, כולנו היינו בהלם.
יום שלישי, 15 בספטמבר 2009
לילה שקט / אשר שיף
נימצא בחדרי מקשיב למוזיקה שבוקעת מהרדיו.
מהרהר על היום ועל המחר.
עבר, הווה, עתיד, מחשבות של אז ושל מחר.
מסתכל מחלוני על המתרחש בחוץ.
שקט, זה לילה שקט, ניתן רק לשמוע סיכה שנופלת לרצפה.
יום שישי, 11 בספטמבר 2009
יש משהו יש מישהו/ אשר שיף
רחוק רחוק יש מישהו יש משהו,
אנחנו לא לבד, יש משהו בחלל.
יצורים מטיילים להם מחפשים -
ללמוד על החיים האחרים בכוכבים אחרים.
יש משהו יש מישהו שניסתר
מעיינינו, משהו שמתרחש
מבלי שנרגיש, אנחנו לא לבד.
אנשים מחפשים משמעות לחייהם
יוצאים אל המדבריות לראות את
אורות הלילה, מדברים על הדברים
המוזרים שראו: אם זה מפלצת או
איש מוזר בלבוש שחור שמסתיר
את האמת, אנחנו לא לבד.
יש משהו יש מישהו שניסתר
מעיינינו , משהו שמתרחש
בלי שנרגיש, אנחנו לא לבד.
מדברים על המפלצת מלוך נס,
מדברים על ביג פוט,
מדברים על איש השלג, על חייזרים.
אנחנו לא לבד, הם נימצאים שם רק צריך
לשים לב ולהסתכל שאנחנו לא לבד בעולם.
יש משהו יש מישהו שניסתר
מעיינינו משהו שמתרחש
בלי שנרגיש, אנחנו לא לבד.
יום שישי, 4 בספטמבר 2009
קורבן/ אשר שיף
אנשים במארב
בתוך המכונית,
מחכים לקורבן.
שם הוא הולך
במדרכה לא
יודע מה שיקרה לו.
יריה נישמעת,
הכדור ניכנס לגוף.
הנה הוא שם מדמם!
הקורבן זועק,
אין עונים,
אין מושיטים לעזרה...
אותם אנשים שירו
בקורבן בורחים...
משאירים את
הגופה לבדה,
עד שתתרקב.
יום שישי, 28 באוגוסט 2009
השומר/ אשר שיף
עומד על החומה,
נוף העיר מאיר
ממולי, ושקט מסביב.
עומד על החומה,
אם נשק בידי,
הזמן עובר לאט.
עומד על החומה,
העיינים מתחילות להיסגר
והגוף נישמט לרצפה.
עומד על החומה,
אור שמש מעיר
אותי משנתי,
מתעורר לקולות ציפורים.
יום שישי, 21 באוגוסט 2009
אש/ אשר שיף
אש מכה מסביב,
היא מחפשת לצאת
אין מוצא הכל חסום.
האש רודפת אחריה
... לא מצליחה להתחמק
מסופה המר...
יום שישי, 14 באוגוסט 2009
חזרה לגן עדן/ אשר שיף.
היא עמדה ערומה בדשא,
חזרה אל משהו מהעבר.
מתהלכת מסביב לעץ
נוגעת ומריחה את העץ
ריחות של אז,
זוכרת את חטאיה
וחטאי אדם.
הנחש כבר לא
ניראה באופק
רק נשמע
רשרוש העלים.
יורדת על ברכיה
מבקשת מחילה על
עברה המוכתם.
אור גדול בשמיים
מעניק את המחילה.
יום שישי, 7 באוגוסט 2009
מסתורי/ אשר שיף
לילה יורד
איש עם מעיל
ובידו מזוודה
כאילו מסתיר
דבר משהו
הגשם החל לרדת
הוא ניראה מחכה
למישהו, מסתכל
על זוג שעובר
והם מחובקים
מהצד השני מגיח
בחור חסון לוקח
את המזוודה לוחש
באוזן וממשיך לדרכו
אלה הם דקות מסתוריות.
יום שישי, 31 ביולי 2009
הסימן/ אשר שיף.
סימן למגע
סימן לשתי לבבות
בוערים מחום
סימן לשתי גופות מחוברים
סימן שאנו משלימים
אחד את השני
כמו שתי חלקים מפאזל
סימן שאנו קשורים
בחבל בלתי ניראה
סימן לשתי נשמות תאומות.
יום שישי, 24 ביולי 2009
היד שמנענעת את העריסה/ אשר שיף
בכי התינוק נשמע
מתוך החדר
אמא באה לנענע
את העריסה
הבכי לא נפסק
אם יד זאת מלטפת?
אם יד זאת מכה?
היד שמנענעת את העריסה.
התינוק גדל אך ממשיך
לבכות מהצעקות,
ניסגר בתוך עצמו
אל תהום החושך
אם יד זאת מלטפת?
אם יד זאת מכה?
היד שמנענעת את העריסה.
יום שישי, 17 ביולי 2009
יופי התשוקה/ אשר שיף
מבטך מראה את
היופי,
ואת כמו רוח סוחפת
מאהבה
מתוקה כמו כנרת.
את יפה כמו אור
השמש שבא מלמעלה
לחמם הפרחים,
עורך המשגע נותן לי
חום להט ותשוקה,
שערך השחור כמו לילה
אפל ורומנטי.
ואני מביט בך
וליבי פועם בחוזקה
עיני צופות בך כי
יופיך משגע אותי.
יום שבת, 4 ביולי 2009
נפילה ושבר. מאת אשר שיף
היא שחקנית
שהיתה בחמישה
והיום היא מדברת
עם רוחות.
יום אחד היא תיפול
ותשבור רגל.
סכין / מאת אשר שיף
הוא בא מאחוריה
עם סכין בידו
דוקר דקירות
חזקות.
היא זועקת אך
קולה לא נשמע
עד שהיא נושמת
הירשם ל-
רשומות (Atom)