ערפלים לבנים יורדים.
מסתירים את הלילה.
ענני אבק חוסמים
חשכה גדולה.
אור כוכבים מתבודד
בתוך האפלה שנפלה עלינו.
סגורים בבתים, מתחת לסדינים,
מפחדים לצאת אל העשן הסמיך
אשר אוטם אותנו מעצמנו.
לכודים בבטון שמוחץ
את גופנו. למולנו אימת
החשכה. יללות התן
נשמעות בסיוט המתמשך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה