היא עמדה ערומה בדשא,
חזרה אל משהו מהעבר.
מתהלכת מסביב לעץ
נוגעת ומריחה את העץ
ריחות של אז,
זוכרת את חטאיה
וחטאי אדם.
הנחש כבר לא
ניראה באופק
רק נשמע
רשרוש העלים.
יורדת על ברכיה
מבקשת מחילה על
עברה המוכתם.
אור גדול בשמיים
מעניק את המחילה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה