יום שבת, 26 בספטמבר 2009

ליום הכיפורים / אשר שיף.

בהר סיני קיבלנו את עשרת הדיברות.

לא תירצח, לא תגנוב.

מי מקיים את אותם הדיברות?

אנשים רוצחים, אנשים גונבים ואנשים אונסים,

יש הרבה חטאים מסביבנו!

ביום הכיפורים אנו מבקשים סליחה ומחילה,

על חטאנו על חטא במילים, על חטא במעשים

כלפי אחרים.

זהו חשבון הנפש שעושים על

כל עברה שעשינו ואמרנו לזולת.

צריך רק לבקש סליחה ממי שנפגע

ממילים או ממעשים, והוא ייתן את

המחילה. אז תרגישו יותר טוב עם

עצמכם.

יום שישי, 18 בספטמבר 2009

סופה של דיווה / אשר שיף

היא נגעה בלבנו.... עכשיו מבטה רגוע, שוכבת ללא תנועה.
היא פעם חילקה נשיקות לכולם...
הצטלמה למגזין גדול...
נלחמה בזירה...
אך יום אחד היא נפלה מגבוה לתוך הזירה, כולנו היינו בהלם.

יום שלישי, 15 בספטמבר 2009

לילה שקט / אשר שיף

נימצא בחדרי מקשיב למוזיקה שבוקעת מהרדיו.
מהרהר על היום ועל המחר.
עבר, הווה, עתיד, מחשבות של אז ושל מחר.

מסתכל מחלוני על המתרחש בחוץ.
שקט, זה לילה שקט, ניתן רק לשמוע סיכה שנופלת לרצפה.

יום שישי, 11 בספטמבר 2009

יש משהו יש מישהו/ אשר שיף

רחוק רחוק יש מישהו יש משהו,
אנחנו לא לבד, יש משהו בחלל.
יצורים מטיילים להם מחפשים -
ללמוד על החיים האחרים בכוכבים אחרים.

יש משהו יש מישהו שניסתר
מעיינינו, משהו שמתרחש
מבלי שנרגיש, אנחנו לא לבד.

אנשים מחפשים משמעות לחייהם
יוצאים אל המדבריות לראות את
אורות הלילה, מדברים על הדברים
המוזרים שראו: אם זה מפלצת או
איש מוזר בלבוש שחור שמסתיר
את האמת, אנחנו לא לבד.

יש משהו יש מישהו שניסתר
מעיינינו , משהו שמתרחש
בלי שנרגיש, אנחנו לא לבד.

מדברים על המפלצת מלוך נס,
מדברים על ביג פוט,
מדברים על איש השלג, על חייזרים.
אנחנו לא לבד, הם נימצאים שם רק צריך
לשים לב ולהסתכל שאנחנו לא לבד בעולם.

יש משהו יש מישהו שניסתר
מעיינינו משהו שמתרחש
בלי שנרגיש, אנחנו לא לבד.

יום שישי, 4 בספטמבר 2009

קורבן/ אשר שיף

אנשים במארב
בתוך המכונית,
מחכים לקורבן.
שם הוא הולך
במדרכה לא
יודע מה שיקרה לו.

יריה נישמעת,
הכדור ניכנס לגוף.
הנה הוא שם מדמם!
הקורבן זועק,
אין עונים,
אין מושיטים לעזרה...

אותם אנשים שירו
בקורבן בורחים...
משאירים את
הגופה לבדה,
עד שתתרקב.